ליווי רגיש ומקצועי להורים לילדים עם ASD, קשיי קשב ועיכוב התפתחותי.
15+
שנות ניסיון
100%
ליווי אישי
אני מנהלת קליניקה פרטית בגבעת ברנר, שם אני מעניקה הדרכת הורים וייעוץ משפחתי ממוקד. המומחיות שלי טמונה בעבודה עם ילדים ונוער על הרצף האוטיסטי, קשיי קשב וריכוז ועיכובים התפתחותיים מורכבים.
Affiliation
M.A בהתפתחות הילד
דרך מפגשים אישיים של 50 דקות, אני מציידת הורים בכלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרי היומיום. אני מאמינה בשילוב של מקצועיות בלתי מתפשרת עם רגישות אנושית עמוקה לכל משפחה וצרכיה הייחודיים.
החזון שלי הוא להנגיש ידע וכלים למשפחות המחפשות דרך לבנות בית יציב ומחובר יותר. אני מפרסמת תכנים מקצועיים בבלוג שלי כדי לתמוך בהורים גם מעבר לכותלי הקליניקה.
הבנת הקושי הרגשי של ההורה והילד כבסיס לכל שינוי.
מתן כלים מעשיים שניתן ליישם כבר היום בבית.
בניית גשר של הבנה בין עולמו של הילד לעולם ההורה.
התמחות ייחודית בליווי ילדים על הרצף האוטיסטי (ASD)
גישה המשלבת רגישות אנושית עם כלים פרקטיים מיידיים
דגש על בניית תקשורת ברורה ומחברת בין הורה לילד
מומחית מומלצת בגבעת ברנר והסביבה
אני מציעה ליווי ממוקד ורגיש המותאם לצרכים הספציפיים שלכם ושל ילדיכם, תוך התמקדות בפתרונות פרקטיים ושיפור התקשורת בבית.
מפגשים של 50 דקות הממוקדים במתן כלים פרקטיים, הקשבה עמוקה ותמיכה רגשית להורים המתמודדים עם אתגרי היום-יום.
הדרכה ייעודית להורים לילדים עם ASD, המתמקדת בהבנת הילד, צרכיו הייחודיים ובניית תקשורת מחברת ומקרבת.
ליווי מקצועי להורים לילדים המתמודדים עם אתגרי קשב וריכוז או עיכובים התפתחותיים מגוונים.
ניתן לקבוע מפגשים בודדים או תהליך ליווי מתמשך בהתאם לצורך.
אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את הדרך הנכונה למשפחה שלכם.
ריכזתי עבורכם תכנים מקצועיים ומדריכים המעניקים הצצה לשיטות העבודה שלי וכלים ראשוניים להתמודדות עם אתגרי התפתחות ותקשורת.
סדרת מאמרים מקצועיים המנגישים כלים פרקטיים להורים לילדים עם אוטיזם, תוך דגש על הבנת עולמו הפנימי של הילד ובניית תקשורת מחברת.
View Case Studyתוכן מקצועי הממוקד בתמיכה וליווי למשפחות המתמודדות עם מוגבלות התפתחותית, כולל אסטרטגיות לניהול התנהגות ותמיכה רגשית להורה.
View Case Studyכאן תוכלו למצוא טיפים מקצועיים, הצצות לקליניקה ותכנים ששיתפתי בקהילה.
הקליניקה בגבעת ברנר
מרחב בטוח ורגוע לייעוץ והדרכת הורים.
טיפים להורים לתינוקות
פוסט מקצועי על התפתחות תקשורת בחודשים הראשונים.
הבנת נוירוני מראה
איך ילדים לומדים לחקות ולהבין רגשות.
נתקלתי במשחק המדליק הזה וחייבת לשתף - יופי של משחק לתרגול יכולות ויסות! מצד אחד רוצים לנצח ולהזיז כמה שיותר מהר. מצד שני, ממש לא רוצים שיישפך - זה תרגול מתמיד של אינהיביציה, ויסות התנועה, אך מול הדחף לעשות כמה שיותר מהר על מנת לנצח. מי שמנסה שיצלם! https://www.facebook.com/reel/1614487392290026?s=yWDuG2&fs=e&mibextid=Nif5oz
נתקלתי במשחק המדליק הזה וחייבת לשתף - יופי של משחק לתרגול יכולות ויסות! מצד אחד רוצים לנצח ולהזיז כמה שיותר מהר. מצד שני, ממש לא רוצים שיישפך - זה תרגול מתמיד של אינהיביציה, ויסות התנועה, אך מול הדחף לעשות כמה שיותר מהר על מנת לנצח. מי שמנסה שיצלם! https://www.facebook.com/reel/1614487392290026?s=yWDuG2&fs=e&mibextid=Nif5oz
facebook · Source
View Moreאנחנו נמצאים בימים עצובים ולא קלים, גם עבורי. אני משתפת את הסרטון החשוב הזה של ד"ר הילי כוכבי המקצועית והמנוסה, על איך לדבר עם ילדים על המצב. מאחלת לנו בשורות טובות וימים רגועים 🙏
חופשה הלידה הסתיימה, ואתם שוקלים - האם להכניס את הילד.ה למסגרת או להישאר עם הילד.ה בבית? נתחיל בזה שאין מענה אחד אידיאלי ומושלם, ובכל אופציה שתבחרו, כנראה שיהיה מחיר כלשהו שתשלמו או חיסרון כלשהו שיעלה - והמטרה היא לצמצם אותם ככל הניתן, ולהיות עם חסרונות ומחירים שאתם כמשפחה מסוגלים להתמודד איתם. זו גישה טובה לאמץ כבר עכשיו, כי גידול ילדים מביא איתו אינסוף החלטות שדורשות פשרה בין הרצוי למצוי. שנית, הפתרון צריך לקחת במשקל גדול את צרכי הילד - אבל לא לשכוח את הצרכים שלכם כאינדיבידואל, כזוג וכמשפחה. אולי תמצאו מסגרת נהדרת, אבל היא עלולה להיות יקרה מדי ליכולות הכלכליות הנוכחיות שלכם, ולייצר מתחים. אולי תחליטו שאת או אתה תשארו עם הילד.ה בבית, אבל ברמה האישית זה יכול לייצר תסכולים ותחושה של חוסר הגשמה עצמית אל מול הצלע שהמשיכה בעבודה \ נמצאת בקשר טוב עם הילד.ה, ומכאן גם להביא לכעסים הדדיים בזוגיות. ולכן חשוב לקחת בחשבון את ההשפעות גם במישור האישי, הזוגי והמשפחתי, ולהחליט על תקופות ניסיון, תכניות אלטרנטיביות, ועוד דברים שיעזרו להתמודד עם המחירים שיש לשלם בבחירת אופציה מסויימת. אז עכשיו נשאר החלק הגדול והמשמעותי שהוא - צרכי התינוק.ת שלכם.ן, וכיצד מחליטים. כלומר, מה דרוש לתינוק מבחינה התפתחותית ואיפה היא תקבל מענה אידיאלי לצרכים שלו. מבחינה התפתחותית אנחנו בודקים ממספר מישורים, לדוגמה המישור הקוגנטיבי, סנסורי מוטורי, רגשי, חברתי, וכמובן מענה על צרכים פיזיולוגיים בסיסיים כמו שינה ותזונה בריאה. ראשית מבחינה רגשית - שהיא בעיני המשמעותית ביותר בשלב זה - אנחנו רוצים שהתינוק.ת שלנו תפתח היקשרות בטוחה עם הדמות המטפלת. הספרות המקצועית מתייחסת לכך שדפוס ההיקשרות - בטוח \ לא בטוח - מתפתח בשנה הראשונה. באופן כללי, דפוס היקשרות בטוח הוא מין מענה על השאלה "האם יש לי לאן לפנות כאשר אני במצוקה, אדם או מספר אנשים קבועים שירגיעו אותי ויהוו עבורי בסיס בטוח?" היקשרות הוכחה כצורך התפתחותי בדיוק כמו שיש צורך במזון, ולכן במידה ומחליטים להכניס למסגרת, המחשבה בהקשר הזה צריכה להיות האם התינוק יצליח לפתח דמות היקשרותית נוספת? זו צריכה להיות דמות אחת או שתיים עקביות שנוכחות באופן יומיומי, שיהיו זמינות לתת לו מענה לצרכים במקרה של מצוקה - רעב, עייפות, החלפת חיתול, כאב וכו'. האם הדמות אמפתית וסבלנית? האם היא זמינה יחסית באופן מיידי? האם היא מצליחה לייצר קשר עקבי ויציב עם התינוק שלך? במידה ושוקלים להשאיר בבית - האם הדמות המטפלת שנשארת בבית עונה על השאלות האלו? עוד דבר חשוב מבחינה רגשית הוא יציבות ושגרה. גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה רגשית, תינוקות מרגישים בטוחים יותר כאשר הם מסוגלים לצפות את מה שהולך לקרות. לרוב במעונות השגרה מאוד ברורה ומהניסיון שלי - אפילו יותר מסודרת ממה שקורה כשנשארים בבית (וכמובן שזה בר השגה). נקודה נוספת במישור הרגשי: סביב גילאי 8-10 חודשים מתפתחת אצל תינוקות חרדת נטישה, זהו שלב התפתחותי טבעי, אך חשוב לזכור שזהו שלב יותר מאתגר בהכנסה למסגרת לעומת גילאים צעירים יותר. מבחינה חברתית: בגיל הזה יש פחות התעניינות בבני גיל, האחר הוא יותר אובייקט בעולם כמו צעצוע ואין תפיסה של רצונות וצרכי האחר בראש. מנגד, חשיפה בגיל צעיר לחברה מאפשרת יותר חקירה של התינוק את האחר וכך הוא יגלה יותר עניין. מבחינה קוגניטיבית: סביבה מעשירה (טבע, צעצועים, הזדמנויות לחקירה) ודמות מתווכת תורמים להתפתחות בשלב הזה. ברוב הגנים יש סביבות מעשירות מבחינת צעצועים ויציאות לחצר, עם זאת לא תמיד הדמויות המתווכות זמינות למשחק של אחד על אחד שמאוד תורם בשלב הזה. מבחינה סנסורית מוטורית: סביבה של גן מספקת התנסויות, בדומה ליציאה לגינה במקרה של טיפול בבית. (חול, טיפוס, מרקמים..) צרכים פיזיולוגיים: האם היכן שהתינוק ישהה, הוא מקבל אוכל המתאים לשלב ההתפתחות שלו, ומסגרת שינה מתאימה? בסופו של דבר, נסו להסתכל על כלל הצרכים - הן של התינוק והן שלכם כאינדבידואל, כזוג וכמשפחה, ולדרג אותם בהתאם לצורך אל מול היכולת, ולמצוא פשרות. זכרו שהורות היא מלאת פשרות, ונסו להגיע לא לפתרון הטוב ביותר בהיבט אחד - אלא לכזה שמתאים לכם בכלל ההיבטים, ושאתם מסוגלים לחיות גם עם חסרונותיו. בהצלחה :)
חופשה הלידה הסתיימה, ואתם שוקלים - האם להכניס את הילד.ה למסגרת או להישאר עם הילד.ה בבית? נתחיל בזה שאין מענה אחד אידיאלי ומושלם, ובכל אופציה שתבחרו, כנראה שיהיה מחיר כלשהו שתשלמו או חיסרון כלשהו שיעלה - והמטרה היא לצמצם אותם ככל הניתן, ולהיות עם חסרונות ומחירים שאתם כמשפחה מסוגלים להתמודד איתם. זו גישה טובה לאמץ כבר עכשיו, כי גידול ילדים מביא איתו אינסוף החלטות שדורשות פשרה בין הרצוי למצוי. שנית, הפתרון צריך לקחת במשקל גדול את צרכי הילד - אבל לא לשכוח את הצרכים שלכם כאינדיבידואל, כזוג וכמשפחה. אולי תמצאו מסגרת נהדרת, אבל היא עלולה להיות יקרה מדי ליכולות הכלכליות הנוכחיות שלכם, ולייצר מתחים. אולי תחליטו שאת או אתה תשארו עם הילד.ה בבית, אבל ברמה האישית זה יכול לייצר תסכולים ותחושה של חוסר הגשמה עצמית אל מול הצלע שהמשיכה בעבודה \ נמצאת בקשר טוב עם הילד.ה, ומכאן גם להביא לכעסים הדדיים בזוגיות. ולכן חשוב לקחת בחשבון את ההשפעות גם במישור האישי, הזוגי והמשפחתי, ולהחליט על תקופות ניסיון, תכניות אלטרנטיביות, ועוד דברים שיעזרו להתמודד עם המחירים שיש לשלם בבחירת אופציה מסויימת. אז עכשיו נשאר החלק הגדול והמשמעותי שהוא - צרכי התינוק.ת שלכם.ן, וכיצד מחליטים. כלומר, מה דרוש לתינוק מבחינה התפתחותית ואיפה היא תקבל מענה אידיאלי לצרכים שלו. מבחינה התפתחותית אנחנו בודקים ממספר מישורים, לדוגמה המישור הקוגנטיבי, סנסורי מוטורי, רגשי, חברתי, וכמובן מענה על צרכים פיזיולוגיים בסיסיים כמו שינה ותזונה בריאה. ראשית מבחינה רגשית - שהיא בעיני המשמעותית ביותר בשלב זה - אנחנו רוצים שהתינוק.ת שלנו תפתח היקשרות בטוחה עם הדמות המטפלת. הספרות המקצועית מתייחסת לכך שדפוס ההיקשרות - בטוח \ לא בטוח - מתפתח בשנה הראשונה. באופן כללי, דפוס היקשרות בטוח הוא מין מענה על השאלה "האם יש לי לאן לפנות כאשר אני במצוקה, אדם או מספר אנשים קבועים שירגיעו אותי ויהוו עבורי בסיס בטוח?" היקשרות הוכחה כצורך התפתחותי בדיוק כמו שיש צורך במזון, ולכן במידה ומחליטים להכניס למסגרת, המחשבה בהקשר הזה צריכה להיות האם התינוק יצליח לפתח דמות היקשרותית נוספת? זו צריכה להיות דמות אחת או שתיים עקביות שנוכחות באופן יומיומי, שיהיו זמינות לתת לו מענה לצרכים במקרה של מצוקה - רעב, עייפות, החלפת חיתול, כאב וכו'. האם הדמות אמפתית וסבלנית? האם היא זמינה יחסית באופן מיידי? האם היא מצליחה לייצר קשר עקבי ויציב עם התינוק שלך? במידה ושוקלים להשאיר בבית - האם הדמות המטפלת שנשארת בבית עונה על השאלות האלו? עוד דבר חשוב מבחינה רגשית הוא יציבות ושגרה. גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה רגשית, תינוקות מרגישים בטוחים יותר כאשר הם מסוגלים לצפות את מה שהולך לקרות. לרוב במעונות השגרה מאוד ברורה ומהניסיון שלי - אפילו יותר מסודרת ממה שקורה כשנשארים בבית (וכמובן שזה בר השגה). נקודה נוספת במישור הרגשי: סביב גילאי 8-10 חודשים מתפתחת אצל תינוקות חרדת נטישה, זהו שלב התפתחותי טבעי, אך חשוב לזכור שזהו שלב יותר מאתגר בהכנסה למסגרת לעומת גילאים צעירים יותר. מבחינה חברתית: בגיל הזה יש פחות התעניינות בבני גיל, האחר הוא יותר אובייקט בעולם כמו צעצוע ואין תפיסה של רצונות וצרכי האחר בראש. מנגד, חשיפה בגיל צעיר לחברה מאפשרת יותר חקירה של התינוק את האחר וכך הוא יגלה יותר עניין. מבחינה קוגניטיבית: סביבה מעשירה (טבע, צעצועים, הזדמנויות לחקירה) ודמות מתווכת תורמים להתפתחות בשלב הזה. ברוב הגנים יש סביבות מעשירות מבחינת צעצועים ויציאות לחצר, עם זאת לא תמיד הדמויות המתווכות זמינות למשחק של אחד על אחד שמאוד תורם בשלב הזה. מבחינה סנסורית מוטורית: סביבה של גן מספקת התנסויות, בדומה ליציאה לגינה במקרה של טיפול בבית. (חול, טיפוס, מרקמים..) צרכים פיזיולוגיים: האם היכן שהתינוק ישהה, הוא מקבל אוכל המתאים לשלב ההתפתחות שלו, ומסגרת שינה מתאימה? בסופו של דבר, נסו להסתכל על כלל הצרכים - הן של התינוק והן שלכם כאינדבידואל, כזוג וכמשפחה, ולדרג אותם בהתאם לצורך אל מול היכולת, ולמצוא פשרות. זכרו שהורות היא מלאת פשרות, ונסו להגיע לא לפתרון הטוב ביותר בהיבט אחד - אלא לכזה שמתאים לכם בכלל ההיבטים, ושאתם מסוגלים לחיות גם עם חסרונותיו. בהצלחה :)
facebook · Source
View Moreהטיפ השבועי - לתינוקות מגיל חצי שנה ועד שנה וחצי מדוע אנו כהורים צריכים לתמוך בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד שלנו? "התפתחות קוגניטיבית" הוא מושג המתייחס לאופן בו הילדה חושבת, לומדת, ומבינה את העולם סביבה. על ידי יצירת סביבה והתנסויות תואמות גיל, תוכלו לעזור להם לפתח מגוון מיומנויות קוגנטיביות כגון פתרון בעיות, זכרון, קשב, וכדומה. איך ניתן לייצר התנסויות כאלה באופן יומיומי? - עודדו את ילדיכם להתנסות ולשחק: תאפשרו להם להפיל את האוכל מכיסא האוכל ולהתבונן בו נופל לרצפה, שוב, ושוב, ושוב 😃, תנו להם לבלגן את הכביסה ואפשרו להם לנסות ללבוש את הבגדים שהם מוצאים במידה והם מנסים, תנו להם לזחול ולטפס גם במקומות פחות שגרתיים בבית - כמובן, שכל התנסות צריכה להיות בהשגחה המתאימה - וקחו אותם למקומות המעודדים התפתחות, משחק וחקירה 🧸 - הציעו להם צעצועים בהתאם לגיל וליכולות המתפתחות שלהם - צעצועי השחלה, פתיחת קופסאות, צעצוע קופץ בלחיצה שעושה "קוקו" וכדומה - הם צעצועים שמפתחים מיומנות לפתרון הבעיות - צרו הזדמנויות למשחקים ופעילויות שמאפשרים להם לתרגל את המוטוריקה העדינה שלהם - כמו הנחת בלוקים מעץ או פלסטיק אחד על גבי השני, או "ניקור" של חתיכות אוכל באמצעות האצבעות - קראו קריאה משותפת בספרים תואמי גיל והדגישו את ההבנה המשותפת ("איפה הכלב? הנה הכלב!") - עודדו אותם להתחיל להכיר במנייה (הגישו במבה אחת ליד אחת ואמרו "אחד!" , הגישו במבה שניה ליד השניה ואמרו "שתיים!") וסיווג של חפצים ("גרב אדום! גרב כחול!") - למדו אותם לזהות חיות בסיסיות בסביבתכם כמו כלבים וחתולים, ואת הקולות שהם מפיקים, חיזרו ביחד איתם על הקולות והזיהוי ועודדו אותם כשהם מזהים ומפיקים את הקולות נכונה והכי חשוב, זכרו שכל אינטראקציה עם ילדיכם היא הזדמנות ללמידה בתנאים נעימים ומקדמים 🤓❤️
הטיפ השבועי - לתינוקות מגיל חצי שנה ועד שנה וחצי מדוע אנו כהורים צריכים לתמוך בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד שלנו? "התפתחות קוגניטיבית" הוא מושג המתייחס לאופן בו הילדה חושבת, לומדת, ומבינה את העולם סביבה. על ידי יצירת סביבה והתנסויות תואמות גיל, תוכלו לעזור להם לפתח מגוון מיומנויות קוגנטיביות כגון פתרון בעיות, זכרון, קשב, וכדומה. איך ניתן לייצר התנסויות כאלה באופן יומיומי? - עודדו את ילדיכם להתנסות ולשחק: תאפשרו להם להפיל את האוכל מכיסא האוכל ולהתבונן בו נופל לרצפה, שוב, ושוב, ושוב 😃, תנו להם לבלגן את הכביסה ואפשרו להם לנסות ללבוש את הבגדים שהם מוצאים במידה והם מנסים, תנו להם לזחול ולטפס גם במקומות פחות שגרתיים בבית - כמובן, שכל התנסות צריכה להיות בהשגחה המתאימה - וקחו אותם למקומות המעודדים התפתחות, משחק וחקירה 🧸 - הציעו להם צעצועים בהתאם לגיל וליכולות המתפתחות שלהם - צעצועי השחלה, פתיחת קופסאות, צעצוע קופץ בלחיצה שעושה "קוקו" וכדומה - הם צעצועים שמפתחים מיומנות לפתרון הבעיות - צרו הזדמנויות למשחקים ופעילויות שמאפשרים להם לתרגל את המוטוריקה העדינה שלהם - כמו הנחת בלוקים מעץ או פלסטיק אחד על גבי השני, או "ניקור" של חתיכות אוכל באמצעות האצבעות - קראו קריאה משותפת בספרים תואמי גיל והדגישו את ההבנה המשותפת ("איפה הכלב? הנה הכלב!") - עודדו אותם להתחיל להכיר במנייה (הגישו במבה אחת ליד אחת ואמרו "אחד!" , הגישו במבה שניה ליד השניה ואמרו "שתיים!") וסיווג של חפצים ("גרב אדום! גרב כחול!") - למדו אותם לזהות חיות בסיסיות בסביבתכם כמו כלבים וחתולים, ואת הקולות שהם מפיקים, חיזרו ביחד איתם על הקולות והזיהוי ועודדו אותם כשהם מזהים ומפיקים את הקולות נכונה והכי חשוב, זכרו שכל אינטראקציה עם ילדיכם היא הזדמנות ללמידה בתנאים נעימים ומקדמים 🤓❤️
facebook · Source
View Moreהורים לתינוקות ופעוטות, הייתם מעוניינים להבין טוב יותר מדוע התינוק שלכם מתנהג כפי שהוא מתנהג ברגע נתון, ומה המצב הרגשי שלו? נסו לעשות מנטליזציה! מנטליזציה היא היכולת להבין את ההתנהגות של עצמנו ושל אחרים במשקפת של המצב המנטלי שהניע את ההתנהגות - הרגשות, המחשבות והכוונות שהיו לנו או לאחר באותו רגע ויצרו התנהגות מסויימת, וכן להבין שאותם רגשות, מחשבות וכוונות של האחר יכולות להיות שונות משלנו. כהורים, אימוץ מנטליזציה כנקודת מבט להבנת ההתנהגות של התינוק או הפעוט שלכם יכול לעזור לנו להיות מכוונים יותר לצרכים שלו, ולהגיב באופן מותאם ומדויק יותר. מנטליזציה גם יכולה לעזור לנו להבין את הרגשות והתגובות שלנו כהורים, וכיצד הם יכולים להשפיע על ההתנהגות של הילד שלנו. מנטליזציה חיונית גם להתפתחות הילד עצמו. ילדים שמסוגלים לעשות מנטליזציה יכולים להבין ולווסת טוב יותר את הרגשות שלהם, ולהגיב באופן רגיש ותואם יותר לרגשות של האחר. אבל רגע - מה זה אומר בפועל? נניח שהפעוטה שלכם נכנסה לטנטרום וזורקת את עצמה על הרצפה כי סירבתם לתת לה צעצוע מסוים. במקום פשוט לומר "לא" ולנסות להסיח את דעתה, תוכלו לנסות להבין את ההתנהגות שלה דרך המשקפת של מצבה המנטלי. אתם יכולים לומר לה - "אני רואה שאת מרגישה ממש עצובה שאת לא יכולה לקבל את הבובה עכשיו. זה באמת קשה כשאנחנו רוצים משהו עכשיו ולא יכולים לקבל אותו". התיווך הזה עוזר לפעוטה שלכם לקבל ולידציה, אימות, לרגשות הנוכחיים שלה, ולהרגיש מובנת על ידיכם. ואז, תוכלו לעזור לה להבין את המצב המנטלי שלה בכך שתאמרו "אני יודע שאת רוצה את הבובה, אבל אני לא יכול לתת לך אותה כרגע כי היא קרועה וזה לא בטוח עבורך. אני מבין שזה עושה אותך עצובה, אבל אני צריך לשמור עלייך". ובכך, עזרתם לה להבין גם את המצב הפנימי המנטלי שלה, וגם את שלכם. מוזמנים לשתף אותי בתגובות על מנטליזציות שעשיתם לילדים שלכם, לבני הזוג, לחברים, והאם זה עשה שינוי קטן באותה סיטואציה ביחס למה שציפיתם 😀
הורים לתינוקות ופעוטות, הייתם מעוניינים להבין טוב יותר מדוע התינוק שלכם מתנהג כפי שהוא מתנהג ברגע נתון, ומה המצב הרגשי שלו? נסו לעשות מנטליזציה! מנטליזציה היא היכולת להבין את ההתנהגות של עצמנו ושל אחרים במשקפת של המצב המנטלי שהניע את ההתנהגות - הרגשות, המחשבות והכוונות שהיו לנו או לאחר באותו רגע ויצרו התנהגות מסויימת, וכן להבין שאותם רגשות, מחשבות וכוונות של האחר יכולות להיות שונות משלנו. כהורים, אימוץ מנטליזציה כנקודת מבט להבנת ההתנהגות של התינוק או הפעוט שלכם יכול לעזור לנו להיות מכוונים יותר לצרכים שלו, ולהגיב באופן מותאם ומדויק יותר. מנטליזציה גם יכולה לעזור לנו להבין את הרגשות והתגובות שלנו כהורים, וכיצד הם יכולים להשפיע על ההתנהגות של הילד שלנו. מנטליזציה חיונית גם להתפתחות הילד עצמו. ילדים שמסוגלים לעשות מנטליזציה יכולים להבין ולווסת טוב יותר את הרגשות שלהם, ולהגיב באופן רגיש ותואם יותר לרגשות של האחר. אבל רגע - מה זה אומר בפועל? נניח שהפעוטה שלכם נכנסה לטנטרום וזורקת את עצמה על הרצפה כי סירבתם לתת לה צעצוע מסוים. במקום פשוט לומר "לא" ולנסות להסיח את דעתה, תוכלו לנסות להבין את ההתנהגות שלה דרך המשקפת של מצבה המנטלי. אתם יכולים לומר לה - "אני רואה שאת מרגישה ממש עצובה שאת לא יכולה לקבל את הבובה עכשיו. זה באמת קשה כשאנחנו רוצים משהו עכשיו ולא יכולים לקבל אותו". התיווך הזה עוזר לפעוטה שלכם לקבל ולידציה, אימות, לרגשות הנוכחיים שלה, ולהרגיש מובנת על ידיכם. ואז, תוכלו לעזור לה להבין את המצב המנטלי שלה בכך שתאמרו "אני יודע שאת רוצה את הבובה, אבל אני לא יכול לתת לך אותה כרגע כי היא קרועה וזה לא בטוח עבורך. אני מבין שזה עושה אותך עצובה, אבל אני צריך לשמור עלייך". ובכך, עזרתם לה להבין גם את המצב הפנימי המנטלי שלה, וגם את שלכם. מוזמנים לשתף אותי בתגובות על מנטליזציות שעשיתם לילדים שלכם, לבני הזוג, לחברים, והאם זה עשה שינוי קטן באותה סיטואציה ביחס למה שציפיתם 😀
facebook · Source
View Moreמדוע אנחנו כל כך מפחדים מכך שילדינו משועממים? מהרגע שילדינו נולדים, אנחנו דואגים להם לסביבה מעניינת ומגרה. כשהם קטנטנים ממש, אנחנו קונים צעצועים שונים כדי לספק להם גירוי ועניין. כשהם גדלים, אנחנו לא חוסכים מהם צעצועים נוספים ומשחקים, וכשהם מתבגרים יותר, אנחנו גם חושפים אותם למסכים עם תכנים. תינוקות זקוקים לגירויים על מנת לפתח את המוח. אבל גם לשיעמום יש מקום חשוב להתפתחות המוח, וחשוב לתת גם לו מקום - השיעמום מפתח רשת נוירונים מיוחדת במוח, שכונתה בפי המדענים "רשת ברירת המחדל". אז מדוע חשוב לאפשר לילדים להשתעמם? פעילות רשת ברירת המחדל מאפשרת לעבד זכרונות, מחשבות ורגשות. היא מאפשרת את ההסתכלות הפנימית, הקשב הפנימי - הסתכלות אינטרוספקטיבית, ומכאן ככל הנראה את תפישת העצמי - כיצד אני מול אחרים? עד כמה אני ביישן? עד כמה אני מצחיק? וכדומה. רשת ברירת המחדל מאפשרת חשיבה בהקיץ, העלאה של זכרונות ומכאן עיבוד שלהם ושל הרגשות שנלוו להם. ולא פחות חשוב - עבודתה של רשת ברירת המחדל קשורה בחשיבה יצירתית ובהגיית רעיונות. מוח שעסוק כל הזמן בקשב חיצוני - אינו מפנה משאבים מנטליים לתהליכים הפנימיים - והפעילות המוחית של רשת ברירת המחדל, שיורדת משמעותית בעת עיסוק בגירויים חיצוניים, מצביעה על כך. ולכן - הניחו לילדים (גם) להשתעמם. זה איזון חשוב בין עודף הגירויים שמציף אותם, ומאפשר להם ליצור, להיזכר, לחשוב ולהגות. וחשוב לומר - שגם לנו. (לטור המלא שכתבתי ומידע נוסף על המחקר - לינק בתגובות)
מדוע אנחנו כל כך מפחדים מכך שילדינו משועממים? מהרגע שילדינו נולדים, אנחנו דואגים להם לסביבה מעניינת ומגרה. כשהם קטנטנים ממש, אנחנו קונים צעצועים שונים כדי לספק להם גירוי ועניין. כשהם גדלים, אנחנו לא חוסכים מהם צעצועים נוספים ומשחקים, וכשהם מתבגרים יותר, אנחנו גם חושפים אותם למסכים עם תכנים. תינוקות זקוקים לגירויים על מנת לפתח את המוח. אבל גם לשיעמום יש מקום חשוב להתפתחות המוח, וחשוב לתת גם לו מקום - השיעמום מפתח רשת נוירונים מיוחדת במוח, שכונתה בפי המדענים "רשת ברירת המחדל". אז מדוע חשוב לאפשר לילדים להשתעמם? פעילות רשת ברירת המחדל מאפשרת לעבד זכרונות, מחשבות ורגשות. היא מאפשרת את ההסתכלות הפנימית, הקשב הפנימי - הסתכלות אינטרוספקטיבית, ומכאן ככל הנראה את תפישת העצמי - כיצד אני מול אחרים? עד כמה אני ביישן? עד כמה אני מצחיק? וכדומה. רשת ברירת המחדל מאפשרת חשיבה בהקיץ, העלאה של זכרונות ומכאן עיבוד שלהם ושל הרגשות שנלוו להם. ולא פחות חשוב - עבודתה של רשת ברירת המחדל קשורה בחשיבה יצירתית ובהגיית רעיונות. מוח שעסוק כל הזמן בקשב חיצוני - אינו מפנה משאבים מנטליים לתהליכים הפנימיים - והפעילות המוחית של רשת ברירת המחדל, שיורדת משמעותית בעת עיסוק בגירויים חיצוניים, מצביעה על כך. ולכן - הניחו לילדים (גם) להשתעמם. זה איזון חשוב בין עודף הגירויים שמציף אותם, ומאפשר להם ליצור, להיזכר, לחשוב ולהגות. וחשוב לומר - שגם לנו. (לטור המלא שכתבתי ומידע נוסף על המחקר - לינק בתגובות)
facebook · Source
View Moreהחל מגיל שנה, פעוטות מתחילים לשחק "משחק סימבולי" - משחק שבו יש לצעצועים ולחפצים מידה מסויימת של הפשטה, אסטרקציה, והם *מסמלים* משהו אחר. למשל, שתייה מכוס משחק ריקה, כאילו היא כוס מים - היא דוגמה למשחק סימבולי. המשחק הסימבולי הוא משחק שמתפתח במורכבות שלו לאורך שנות התפתחות הילד. הורים רבים מבחינים שילדיהם נוטים לחזור על אותו משחק סימבולי שוב ושוב, בעיקר החל מגילאי שנה וחצי - שנתיים. "למה הם לא משנים את התוכן?" "למה הוא לא בוחר סוף סוף במשחק אחר?" "איך לא משעמם לה לשחק שוב ושוב את אותו הדבר?" אלו הם רק חלק מהשאלות שהורים (מודאגים) מעלים כשילדיהם חוזרים לשחק שוב ושוב באותו צעצוע. מדוע ילדים בוחרים לשחק באותו המשחק שוב ושוב? בתוך המשחק ישנו נרטיב - סוג של סיפור, עלילה. השוטר תמיד תופס את השודד בסוף. המכונית האדומה תמיד כמעט מפסידה אבל בסוף מנצחת במירוץ. הנרטיב הוא עלילה, ידועה מראש, ובעיקר - נמצאת בשליטתו המלאה של הילד. מהם היתרונות בחזרתיות במשחק עבור הילד? באמצעות משחק, ילדים מעבדים סיטואציות שונות שקרו להם, ואת תחושותיהם לגביהם. המשחק מאפשר לילדים להיות בשליטה בתסריט המקורי של מה שקרה, לשנות אותו באם ירצו, וגם להתנסות בתפקידים שונים במשחק שאין הם יכולים למלא באמת במציאות. כלומר, החזרתיות על המשחק והתסריט, מאפשרת לילד לעבד ולשלוט במציאות שבתוך המשחק, ולחוות אותה - ובכך לעבד את רגשותיו. בנוסף, לחזרתיות במשחק יש יתרונות נוספים: חיזוק תהליכים נוירולוגיים במוח המשמשים ללמידה, הגדלת יכולת הריכוז, חיזוק מיומנויות שונות מעצם התרגול החוזר שלהן, שיפור יכולת ההבחנה. מתי חזרתיות במשחק צריכה להדליק נורה אדומה? דוגמאות - כאשר בתוכן החזרתי אלים, מיני, או אינו תואם גיל; כאשר הילד באופן תדיר מסרב לעזוב את המשחק, אפילו לשם ארוחת בוקר (במיוחד בגן); אצל ילדים גדולים - בעת שיח עם ילדים נוספים - הילד אינו מתעניין בשיח אלא מתעסק רק בנושאים הקשורים למשחק שלו; הילד אינו מתיר לאף אדם נוסף לגעת בצעצועיו לעולם, אותם צעצועים איתם הוא משחק שוב ושוב. ולכן - כדאי לזכור שחזרתיות במשחק אצל ילדים בהתפתחות תקינה, מביאה עימה שלל יתרונות. כהורים, מומלץ לכבד את רצונו של הילד לחזור על אותו המשחק ואותם התכנים, ולאפשר לו לשחק בהם כאוות נפשו. אני ממליצה לכם להקדיש זמן להתבוננות על משחקו של הילד, במיוחד כשמדובר במשחק חוזר, ולראות אילו נרטיבים עולים שם, ומה הילד מספר דרכו.
החל מגיל שנה, פעוטות מתחילים לשחק "משחק סימבולי" - משחק שבו יש לצעצועים ולחפצים מידה מסויימת של הפשטה, אסטרקציה, והם *מסמלים* משהו אחר. למשל, שתייה מכוס משחק ריקה, כאילו היא כוס מים - היא דוגמה למשחק סימבולי. המשחק הסימבולי הוא משחק שמתפתח במורכבות שלו לאורך שנות התפתחות הילד. הורים רבים מבחינים שילדיהם נוטים לחזור על אותו משחק סימבולי שוב ושוב, בעיקר החל מגילאי שנה וחצי - שנתיים. "למה הם לא משנים את התוכן?" "למה הוא לא בוחר סוף סוף במשחק אחר?" "איך לא משעמם לה לשחק שוב ושוב את אותו הדבר?" אלו הם רק חלק מהשאלות שהורים (מודאגים) מעלים כשילדיהם חוזרים לשחק שוב ושוב באותו צעצוע. מדוע ילדים בוחרים לשחק באותו המשחק שוב ושוב? בתוך המשחק ישנו נרטיב - סוג של סיפור, עלילה. השוטר תמיד תופס את השודד בסוף. המכונית האדומה תמיד כמעט מפסידה אבל בסוף מנצחת במירוץ. הנרטיב הוא עלילה, ידועה מראש, ובעיקר - נמצאת בשליטתו המלאה של הילד. מהם היתרונות בחזרתיות במשחק עבור הילד? באמצעות משחק, ילדים מעבדים סיטואציות שונות שקרו להם, ואת תחושותיהם לגביהם. המשחק מאפשר לילדים להיות בשליטה בתסריט המקורי של מה שקרה, לשנות אותו באם ירצו, וגם להתנסות בתפקידים שונים במשחק שאין הם יכולים למלא באמת במציאות. כלומר, החזרתיות על המשחק והתסריט, מאפשרת לילד לעבד ולשלוט במציאות שבתוך המשחק, ולחוות אותה - ובכך לעבד את רגשותיו. בנוסף, לחזרתיות במשחק יש יתרונות נוספים: חיזוק תהליכים נוירולוגיים במוח המשמשים ללמידה, הגדלת יכולת הריכוז, חיזוק מיומנויות שונות מעצם התרגול החוזר שלהן, שיפור יכולת ההבחנה. מתי חזרתיות במשחק צריכה להדליק נורה אדומה? דוגמאות - כאשר בתוכן החזרתי אלים, מיני, או אינו תואם גיל; כאשר הילד באופן תדיר מסרב לעזוב את המשחק, אפילו לשם ארוחת בוקר (במיוחד בגן); אצל ילדים גדולים - בעת שיח עם ילדים נוספים - הילד אינו מתעניין בשיח אלא מתעסק רק בנושאים הקשורים למשחק שלו; הילד אינו מתיר לאף אדם נוסף לגעת בצעצועיו לעולם, אותם צעצועים איתם הוא משחק שוב ושוב. ולכן - כדאי לזכור שחזרתיות במשחק אצל ילדים בהתפתחות תקינה, מביאה עימה שלל יתרונות. כהורים, מומלץ לכבד את רצונו של הילד לחזור על אותו המשחק ואותם התכנים, ולאפשר לו לשחק בהם כאוות נפשו. אני ממליצה לכם להקדיש זמן להתבוננות על משחקו של הילד, במיוחד כשמדובר במשחק חוזר, ולראות אילו נרטיבים עולים שם, ומה הילד מספר דרכו.
facebook · Source
View Moreנעים מאוד, אני הדר בן מאור, נשואה ואמא לשלושה ילדים. אני מומחית להתפתחות הילד (M.A בהצטיינות בהתפתחות הילד מטעם אונ' בר אילן) ובעלת הכשרה כפסיכותרפיסטית במשחק - גישה לטיפול רגשי באמצעות צעצועים. כאשת מקצוע, חשוב לי לספק ראייה אינטגרטיבית, מקיפה, שמשקפת את כל נקודות המבט שאני עוסקת בהן – המישור ההתפתחותי, המישור הפסיכולוגי, והמישור הרגשי. בתחום המקצועי שלי אני מטפלת במשחק בילדים באופן פרטני וגם בקבוצות טיפול במשחק, יועצת להורים בנושאי התפתחות הילד ובנושאים הוריים שונים, ומעבירה הרצאות וסדנאות להורים לתינוקות, פעוטות וילדים בנושאי התפתחות בגילאי 0-24 חודשים, וכן סדנאות לחיזוק הקשר בין הורים לילדים, להעלאת המודעות הרגשית בקשר ולעידוד ופיתוח ההתפתחות הרגשית של הילדים. אפשר למצוא עוד טיפים וידע שאני מפרסמת באתר שלי: www.hadarbm.com כאן בפייסבוק: www.facebook.com/hadarbenmaor ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/hadar4parents/
נעים מאוד, אני הדר בן מאור, נשואה ואמא לשלושה ילדים. אני מומחית להתפתחות הילד (M.A בהצטיינות בהתפתחות הילד מטעם אונ' בר אילן) ובעלת הכשרה כפסיכותרפיסטית במשחק - גישה לטיפול רגשי באמצעות צעצועים. כאשת מקצוע, חשוב לי לספק ראייה אינטגרטיבית, מקיפה, שמשקפת את כל נקודות המבט שאני עוסקת בהן – המישור ההתפתחותי, המישור הפסיכולוגי, והמישור הרגשי. בתחום המקצועי שלי אני מטפלת במשחק בילדים באופן פרטני וגם בקבוצות טיפול במשחק, יועצת להורים בנושאי התפתחות הילד ובנושאים הוריים שונים, ומעבירה הרצאות וסדנאות להורים לתינוקות, פעוטות וילדים בנושאי התפתחות בגילאי 0-24 חודשים, וכן סדנאות לחיזוק הקשר בין הורים לילדים, להעלאת המודעות הרגשית בקשר ולעידוד ופיתוח ההתפתחות הרגשית של הילדים. אפשר למצוא עוד טיפים וידע שאני מפרסמת באתר שלי: www.hadarbm.com כאן בפייסבוק: www.facebook.com/hadarbenmaor ובאינסטגרם: https://www.instagram.com/hadar4parents/
facebook · Source
View Moreשנה טובה ומתוקה לכל ההורים, שנה רגועה עם קצת פחות (או למי שזקוק, קצת יותר) מעברים, שנה עם קצת יותר שגרה למי שזקוק, שנה עם פחות צעקות ויותר זמן חיבוק. שנה של קשר חיובי ומיטיב עם הילדים, עם קצת יותר סבלנות ואורך רוח, גם לעצמנו, כהורים. שנתראה גם בשנה הבאה ❤️🍎
לא פרסמתי שום פוסט כבר הרבה מאוד זמן. פשוט - אין זמן. הידיים עמוסות ויש הרבה ילדים והורים שזקוקים לעזרה והדרכה. אני ממש רוצה לשתף כמה דברים שמסתובבים לי בבטן כבר הרבה זמן ולא הספקתי לכתוב. אז אני כותבת אותם עכשיו: זה לגיטימי. באמת שזה לגיטימי. באמת שזה לגיטימי אם הילדים חזרו להרטיב, אם הם עדיין ישנים איתכם או אתם איתם באותו החדר. זה באמת לגיטימי אם מגבלות המסכים שלכם השתבשו לגמרי והם הרבה יותר מדי בתוכם, או אם כמות הג'אנק והפאסט פוד שהם אוכלים שילשה את עצמה. זה לגיטימי אם יש להם קושי בחזרה ללימודים, או שצפים ועולים קשיים חברתיים. זה לגיטימי שהם חווים חרדות ונצמדים אליכם, או שותקים ונעלמים בחדר. זו תקופה מתעתעת, כי חצי חזרנו לשגרה פה בעורף, אבל יש כל כך הרבה משפחות שלא חזרו, ומשפחות שהם חצי חצי, והילדים - הם מרגישים ויודעים ומגיבים. אני רוצה לומר שזה בסדר, זה לגיטימי שנבעטנו החוצה מהשגרה, ושלאט לאט ובסבלנות אפשר לתקן. אפשר לתת מקום לרגשות, שלכם ושל הילדים, ולהבין שלא נחזור לכל הכללים והמסגרות בצורה חלקה וביום אחד, ויהיו לנו כל מיני "ספיחים" להתמודד איתם. וזה באמת בסדר, וזה גם בסדר שזה קשה ונמאס והיה יותר קל אם הכל היה חוזר לקדמותו. אז מבאס שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה מכל כך הרבה בחינות, אבל אני רוצה לכתוב לכם שכל משפחה חזקה בדרך שלה, וביחד תצלחו גם את הקשיים, ועם הרבה אהבה אתם גם תצליחו. ולמרות שזה קשה, ולמרות שהשגרה היומיומית יכולה להוציא אותכם מהכלים, והתחושה של התסכול ושזה יישאר ככה לעד - זה לא יישאר ככה לעד. כל הרגרסיות הן זמניות, הילדים מתבגרים, הם יבינו דברים לעומק ויפתיעו אותכם, וגם אתם את עצמכם. אז תנו צ'אנס לתקווה וחיבוק לבן המשפחה הכי קרוב אליכם, ואחרי זה לכל השאר ❤️
לא פרסמתי שום פוסט כבר הרבה מאוד זמן. פשוט - אין זמן. הידיים עמוסות ויש הרבה ילדים והורים שזקוקים לעזרה והדרכה. אני ממש רוצה לשתף כמה דברים שמסתובבים לי בבטן כבר הרבה זמן ולא הספקתי לכתוב. אז אני כותבת אותם עכשיו: זה לגיטימי. באמת שזה לגיטימי. באמת שזה לגיטימי אם הילדים חזרו להרטיב, אם הם עדיין ישנים איתכם או אתם איתם באותו החדר. זה באמת לגיטימי אם מגבלות המסכים שלכם השתבשו לגמרי והם הרבה יותר מדי בתוכם, או אם כמות הג'אנק והפאסט פוד שהם אוכלים שילשה את עצמה. זה לגיטימי אם יש להם קושי בחזרה ללימודים, או שצפים ועולים קשיים חברתיים. זה לגיטימי שהם חווים חרדות ונצמדים אליכם, או שותקים ונעלמים בחדר. זו תקופה מתעתעת, כי חצי חזרנו לשגרה פה בעורף, אבל יש כל כך הרבה משפחות שלא חזרו, ומשפחות שהם חצי חצי, והילדים - הם מרגישים ויודעים ומגיבים. אני רוצה לומר שזה בסדר, זה לגיטימי שנבעטנו החוצה מהשגרה, ושלאט לאט ובסבלנות אפשר לתקן. אפשר לתת מקום לרגשות, שלכם ושל הילדים, ולהבין שלא נחזור לכל הכללים והמסגרות בצורה חלקה וביום אחד, ויהיו לנו כל מיני "ספיחים" להתמודד איתם. וזה באמת בסדר, וזה גם בסדר שזה קשה ונמאס והיה יותר קל אם הכל היה חוזר לקדמותו. אז מבאס שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה מכל כך הרבה בחינות, אבל אני רוצה לכתוב לכם שכל משפחה חזקה בדרך שלה, וביחד תצלחו גם את הקשיים, ועם הרבה אהבה אתם גם תצליחו. ולמרות שזה קשה, ולמרות שהשגרה היומיומית יכולה להוציא אותכם מהכלים, והתחושה של התסכול ושזה יישאר ככה לעד - זה לא יישאר ככה לעד. כל הרגרסיות הן זמניות, הילדים מתבגרים, הם יבינו דברים לעומק ויפתיעו אותכם, וגם אתם את עצמכם. אז תנו צ'אנס לתקווה וחיבוק לבן המשפחה הכי קרוב אליכם, ואחרי זה לכל השאר ❤️
facebook · Source
View Moreשלחו הודעה ונתחיל בתהליך שיעניק לכם כלים פרקטיים וביטחון בהורות. אני כאן כדי להקשיב, להבין וללוות אתכם בדרך לבית רגוע ומחובר יותר עבור משפחתכם.